פסק-דין בתיק ת"א 727-02-09

פתח דבר

התובעת, חברה העוסקת בתובלה אווירית ומתן שירותי יצוא אווירי. הנתבע עוסק בתחום השילוח הבינלאומי ועמילות המכס. הנתבעת הינה חברה בשליטת הנתבע, העוסקת ביצוא ירקות ופירות.

התביעה הוגשה כתביעה בסדר דין מקוצר, אולם התובעת נתנה הסכמה ליתן רשות להתגונן. בהתאם להסכמה זו ניתנה לנתבעים רשות להגן, ונקבע שהתצהיר התומך בבקשה ישמש ככתב הגנה.

טענות התובעת

בחודש ספטמבר 2008 פנה הנתבע אל התובעת והציג עצמו כנציגה של חברה דנית בשם HUSSELHOL TFISK EXPORT A/S (להלן - החברה הדנית), חברה העוסקת ביבוא ושיווק דגים ותוצרת חקלאית. הנתבע ביקש לקבל מהתובעת עבור החברה הדנית ובשמה הצעת מחיר לשירותי שילוח בינלאומיים. הנתבע טען, כי הוא מייצג החברה הדנית בארץ באמצעות חברה בבעלותו ובניהולו - היא הנתבעת. עוד טוענת התובעת, כי הנתבעת קיבלה על עצמה לקיים את כל חיובי הנתבע כלפי התובעת.

התובעת פעלה בהתאם לבקשת הנתבע והעבירה לו הצעת מחיר. בהמשך נחתם ביום 7.10.2008 הסכם בין התובעת לנתבע לאספקת שירותי שילוח בינלאומיים לחברה הדנית (להלן - ההסכם). ההסכם צורף כנספח 2 לתצהיר עדותה של גב' ענבל ברק-ציון, סמנכ"ל כספים של התובעת.

בהתאם להסכם ביצעה התובעת עבור החברה הדנית במהלך חודש נובמבר 2008 21 משלוחים אויריים. התמורה לה זכאית התובעת בגין כך עומדת על סך של 65,697.47 אירו. התשלום לא בוצע.

ב- 4.12.08 נפגשו נציגי התובעת עם מנהלי החברה הדנית והנתבע (להלן - הפגישה). הפגישה התקיימה בדנמרק. מטרת הפגישה היתה לחתום על הסכם על פי המתווה שבהסכם, לו היו היו צדדים התובעת והנתבע. החברה הדנית סירבה לחתום על הסכם בתנאים אלו, שסוכמו בין התובעת ובין הנתבע. במהלך הפגישה התברר לתובעת, כי הנתבעים אינם שלוחים של החברה הדנית ואינם מורשים לפעול בשמה, וכי התמורה, ששילמה החברה הדנית לנתבעים בגין הסחורה שרכשה מהם, כללה גם את עלות המשלוח, כך על פי המוסכם בין החברה הדנית לנתבעים.

התובעת טוענת, כי במהלך הפגישה הביע מנהל החברה הדנית נכונות לשלם עבור המשלוחים האוויריים, ובלבד שיקבל הוראה מפורשת מאת הנתבע לעשות כן. הנתבע, שנכח גם הוא בפגישה, סירב ליתן הוראה כאמור לחברה הדנית.

לטענת התובעת, הזמנת המשלוחים נעשתה על ידי הנתבעים, ומשכך הם אלו שחייבים בתשלום התמורה.

טענות הנתבעים

הנתבעת שימשה כסוכנת או נציגה של החברה הדנית, כשתפקידה היה איתור תוצרת חקלאית ראויה ושילוחה לדנמרק. לטענת הנתבע, כל פעולותיו נעשו אך ורק במסגרת היותו אורגן של הנתבעת. הנתבע צרף לתצהיר עדותו הודעות דואר אלקטרוני מהחברה הדנית, ולפיהן הנתבעת משמשת כנציגה של החברה הדנית בישראל (נספח ג/1 לתצהיר) וכן מתבקש הנתבע להתקשר בהסכם בשמה של החברה הדנית  עם גורם כלשהו לצורך ביצוע השילוח של סחורות מישראל לדנמרק (נספח ג/2).

הנתבעים טוענים, כי לאחר ביקור מנהל החברה הדנית בארץ, התבקשה הנתבעת לבחון עבור החברה הדנית את אפשרויות ההתקשות העסקית עם התובעת, לצורך קבלת שירותי שילוח מהתובעת עבור החברה הדנית. התובעת שלחה ביום 23.9.08 - באמצעות הנתבעים - הצעת מחיר, כשהמחיר בה נקוב בדולרים. החברה הדנית ביקשה, כי המחירים והתשלומים יהיו באירו. על מנת לגשר בין הפערים שבין שני המטבעות  הסכים הנתבע ליטול על עצמו את הפרשי השער, כך שהתובעת תקבל התמורה בדולרים, בעוד שהחברה הדנית תשלם באירו, והפרשי שער - יזקפו לחובת הנתבע או לזכותו. הסכמה זו נבעה מכך שלנתבעת הובטחו עמלות מאת החברה הדנית ומשכך היה לה עניין שההסכם יצא לפועל. על רקע זה נחתם ביום 7.10.08 ההסכם.

עם הגיע מועד התשלום בגין המשלוחים האוויריים, נערכה הפגישה, כאמור לעיל. החברה הדנית סירבה לשלם החוב, תוך העלאת טענות סרק במטרה להימנע מתשלום החוב. התובעת - מסיבותיה שלה - בחרה להגיש התביעה נגד הנתבעים במקום הגשתה נגד החברה הדנית, זו החבה בתשלום בגין המשלוחים.

עוד טוענים הנתבעים, כי התובעת הנפיקה לחברה הדנית חשבוניות בסכומים מסוימים, ולאחר מכן הנפיקה לה חשבוניות נוספות בסכומים גבוהים יותר. כך חייבה את החברה הדנית ביתר.

לטענת הנתבעים, גם אם מבחינה תפעולית ההזמנות בוצעו על ידי הנתבעים, הרי שהדבר נעשה במסגרת תפקידם כסוכנים ונציגים של החברה הדנית ועבורה. התובעת ידעה על כך.

דיון והכרעה

אין מחלוקת בין הצדדים, כי השילוחים נעשו עבור החברה הדנית, והיא זו החבה בתשלום בגינם. כך גם עולה מעדותה של גב' ענבל ברק עציון, סמנכ"ל הכספים של התובעת, אשר העידה בתצהיר עדותה:

לעניין מי הוא החייב בתשלום, מעידה הגב' ענבל ברק עציון, סמנכ"ל כספים אצל התובעת בתצהיר עדות ראשית מטעמה, כך:

"13.   כמוסכם וכמפורט בנספחים 3-24 (להלן - 'המשלוחים'), היה על החברה הדנית לשלם לתובעת, בגין המשלוחים, סך כולל של 65,697.47 € (להלן - 'התמורה').